הילדים שלנו נולדו למציאות אחרת משלנו.
נראה שהם יכולים לחיות בתוך המכשירים הסלולריים שלהם.
מצד אחד הם מתעדכנים בקצב מטורף אבל מצד שני הם חשופים להמון איומים.
במילה אחת, הכול!
הרשת היא החיים שלהם.
אנחנו בעיצומה של מהפכה דיגיטלית והמציאות משתנה כל הזמן.
ילדים אינם מבחינים בין העולם הדיגיטלי לעולם הפיזי, הם נולדו לתוך העולם הזה.
ברשת, ילדים משחקים עם חברים, צורכים מידע (שלפעמים הוא בכלל לא אמיתי) ובכלל נהנים ומבלים.
הם גם מתקשרים עם חברים בלי סוף ולא ממש מסוגלים להסתדר ללא וואטסאפ', אינסטגרם, טיקטוק וכל שאר הרשתות החברתיות. אם הם לא שם הם לא יכולים לתקשר עם החברים שלהם.
הרשת היא כלי מדהים שחושף את הילדים שלנו לעולמות תוכן מרתקים.
לנו ההורים לא תמיד יש את היכולת להבין את מה שהילדים שלנו עושים ברשת כי גדלנו בדור אחר בו לא היו סמארטפונים בכלל.
המרחב הדיגיטלי נראה בטוח ומוגן אך הוא רחוק מלהיות כזה.
מילות חיפוש פשוטות בגוגל יכולות להוביל את הילדים שלנו לתוכן מיני בוטה במיוחד.
לא הייתם נותנים לילד שלכם לנסות לחצות כביש סואן לבדו, נכון?
אבל ברשת, לרוב, הילדים שלנו נמצאים לבד, ללא אחראי מבוגר וזמן החשיפה שלהם ארוך במיוחד.
ולצערנו, יש המון סכנות...
כי איפה שיש ילדים יהיו טורפים!
הרשת לא המציאה את הבריונות והאלימות, אבל מהירות ההפצה, הנצחיות שבתיעוד וחוסר השליטה נותנים לרשת כוח גדול יותר מהעולם הפיזי.
זה יכול להיות חרם שמתחיל בקבוצת וואטסאפ' כיתתית, צפייה בתכנים לא מותאמי גיל, הבניית מציאות מוטעית, דימוי גוף לא מציאותיים, הפצה של תמונות מביכות ופוגעניות של ילדים, פגיעות מיניות והרשימה נמשכת.
ובכך העולם הוירטואלי זולג בכל הכוח אל העולם הפיזי ומשאיר כתמים שכמעט בלתי אפשר להסיר.
תחשבו על הדבר הכי טיפשי שעשיתם בחיים שלכם או אחד החברים שלכם. הקטע הזה שאתם חצי צוחקים, חצי מתביישים שאתם נזכרים בו. עכשיו דמיינו שזה ברשת, נשאר שם לתמיד וכולם יכולים לצפות בזה, בכל מקום וזמן.
עוצמת הפגיעה ברשת והנצחיות שלה יכולה ליצור טראומה בקרב ילדים.
הדבר יכול להוביל למצבי חרדה, כעס, דכאון, בדידות וגם מחשבות על פגיעה עצמית.
אפקט הבדידות מקבל תאוצה בימי הקורונה וגם חוויות חברתיות שליליות יכולות להוביל למשבר רציני.
לצערנו, ההשלכות של פגיעות מיניות ופעולות פליליות אחרות ברורות כנראה לכולנו.
הילדים שלנו לרוב חווים חוויות טובות כאשר הם ברשת, חוויה שלילית יכולה לטלטל את עולמם. זה יכול להתחיל בחוויות רגשיות קטנות ולהיגמר בתרחישים שאף הורה לא רוצה לדמיין.
החדשות הטובות היא שזה בידיים של ההורים.
זה אמור להתחיל בגיל מאוד מוקדם, מהפעם הראשונה שהם מתחילים לשחק.
הורים צריכים לפתח דיאלוג, מעורבות , מודעות ותווך באופן יומי.
לפני הכל הורים צריכים לשמש דוגמא אישית להתנהלות נכונה ברשת.
50% מהתכנים באתרי פדופיליה מקורם בשיתוף תמונות ילדים של הורים!!!
בגלל חוסר הניסון, מומלץ להורים להתנסות בכל האפליקציות שהילדים שלנו אוהבים.
יש המון אינפורמציה וכלי מודעות ברשת כך שכל הורה יכול להיות מעודכן לגבי הסכנות האפשרויות. לא צריך להיות מומחה סייבר!
הנה דוגמא אחת טובה שאנחנו מכירים למודעות 😊
https://www.wizer-training.com/he/employee-security-awareness-videos
מילת המפתח היא הקשבה!!!
לנסות להקשיב לילדים לגבי החוויות שלהם ברשת.
רצוי לעודד אותם לשתף. מה עשית באינטרנט היום? קרה משהו מיוחד? מישהו הציק למישהו? ראית משהו יוצא דופן?
הילדים יכולים לעזור לנו להבין את עולמם וכך אפשר ללמוד יחד על החוויות שלהם.
אין צורך להפחיד אף אחד, העיקר הוא בליווי ובתווך.
הורים יכולים להשתמש באמצעים טכנולוגיים של סינון תוכן, בקרת שימוש ואפילו ניטור התנהגות.
יש לזכור שהרשת היא בכל מקום ואין לנו ממש שליטה על החשיפה של הילדים.
לכן תפקיד ההורים הוא החשוב והעיקרי ביותר במניעה.
קודם כל לעודד לשתף.
הילדים לא יכולים להתמודד לבד, הם חייבים לשתף עם ההורים.
להרגיל את הילדים שזה בסדר לשתף גם אירועים לא נעימים.
הורים חייבים להכיל את האירוע הכי מורכב ולא להילחץ ולהגיב באופן שלילי.
הילדים לא יחזרו לדווח על האירוע הבא אם ההורים יגיבו באופן קיצוני.
מוקד 105 עוזר במקרים של פגיעת ילדים ברשת.
https://www.gov.il/he/departments/units/105_call_center
קהילת בטוחים און ליין בפייסבוק עוזרת כל הזמן.
https://www.facebook.com/groups/Think.Safe.Cyber
קהילת הסייבר מוכנה לעזור תמיד!!!
פגיעה ברשת יכולה להגיע בעוצמות מאוד גדולות. התייעצו עם מומחים ואנשי רווחה.
אל תתמודדו עם זה לבד!!!